תהליך הרילוקיישן הוא צעד משמעותי, מרגש ומורכב לכל יחיד זוג או משפחה. המעבר לחיים בארץ אחרת מקפל בתוכו 2 צעדים מרכזיים ומשמעותיים: הראשון הוא ההחלטה לעבור לגור במדינה חדשה. הצעד השני הוא כמובן החזרה לישראל. לחלקינו החזרה לישראל מרגישה כמו Relocation all over again
OCEAN תופסת את הרילוקיישן כתהליך מעגלי ממוצא ליעד ובחזרה. הרילוקיישן הינו תהליך בו כל נדבך בסביבת חיינו עובר שינוי: חברתי, משפחתי, שפתי, כלכלי ועוד. ולכן אנו שמים דגש על שלב התכנון על מנת שקבלת ההחלטות לגבי הנושאים השונים תהייה נכונה למתנייד ומשפחתו.
מבנה השכר בישראל בנוי על פרמטרים שידועים לנו כשכירים/עצמאיים. אנו יודעים בהקשר להפרשות חסכון, שמגיל 21 שנים ועד גיל פרישה יש תוכנית פנסיה פעילה מכוח חוק פנסיה חובה. כשסביבת העבודה משתנה חלים על המשכורת של העובד חוקים חדשים שחשוב לדעת אותם לפני היציאה מהארץ / חתימה על הסכם עבודה. אנו נתמקד בכתבה בנושא הפרשות הכספים לחסכון בארה"ב.
החוקים בארה"ב שונים, לכל עובד עומדת הזכות (לא החובה) לפתוח תוכנית פנסיונית בה הוא מפקיד כספים לטובת פרישה לגימלאות. ישנן שתי תוכניות מרכזיות: 401(k) ו – IRA. מכיוון שרוב המעסיקים בוחרים באופציה של תוכנית 401(k) חשוב להבין מה המשמעויות ואיך אנחנו יכולים להשפיע לפני חתימה על חוזה העבודה או שכבר נקלענו למצב בו היינו במסלול זה וחזרנו לארץ איך ניתן לטפל בכספים ה"קלועים".
בזמן העבודה בחו"ל, המעסיק הפריש עבורנו כספים רבים לתוכניות חסכון פנסיוניות (בדומה לתהליך בישראל). ברוב המקרים התוכנית נקראת 401(k) והיא תוכנית הפנסיה המקובלת בארה"ב. על פי תקנון התוכנית, הכספים שהופקדו, הן על ידי המעסיק והן על ידי העובד, סגורים עד לגיל 59.5 ורק אז ניתנים למשיכה (בקצבאות/תשלומים).
בזמן החזרה לארץ, הכספים הללו נשארו מאחור ולא חזרו איתנו. פדיון הצבירה ושבירת התוכנית על מנת להעביר את הכסף לישראל משמעותם תשלום קנס במקור בגובה 10% בגין פדיון בטרם עת ובנוסף תשלום מס שולי (בדר"כ בגובה מס שולי מינימום בארה"ב או מס רווח הון בישראל). המס והקנס מושטים הן על חלק ההפקדה והן על הרווחים שנצברו. כלומר, שבירת התוכנית מערבת קנס/מס מצטבר בגובה כ- 30% על כל הצבירה. בשל כך, רוב החוזרים מארה"ב בוחרים להימנע מתשלום הקנס ולהשאיר את הכסף בתוכנית בחו"ל לזמן הפרישה.
לאחר גיל 59.5, בזמן קבלת הקצבאות, ניתן לקבל הקלות מיסוי בתשלומים החודשיים ועל ידי כך להגדיל משמעותית את הקצבה החודשית המשולמת מהתוכנית.
אז אנחנו משאירים את התוכנית והכסף בארה"ב – איפה הבעיה ?
טוב ששאלתם – בואו נעמוד על 2 בעיות מרכזיות:
סוגיה ראשונה – ניהול ושליטה
ההחלטה להשאיר את הכסף בתוכנית ולא "לשבור" אותה היא החלטה נכונה בהיבט המיסוי וחלוקת הסיכונים של חסכונות בין ישראל וארה"ב. ה "Down side" במהלך טמון באופי התוכנית בה נשאר הכסף.
תוכנית 401(k) היא תוכנית השקעות מוגבלת ביכולות שלה. היא מוגבלת ביכולות ההשקעה, מוגבלת ביכולות הניהול, מוגבלת בשקיפות. אולם הבעיה המרכזית היא נושא השליטה. התוכנית והכספים הצבורים בה רשומים, מנוהלים ונישלטים באופן רישמי על ידי המעסיק באמצעותו נפתחה התוכנית. שליטת המעסיק אינה מוגבלת רק להיבטי אדמינסטרציה. חלק מהמעסיקים שולטים גם באופי והרכב ההשקעות בתוכנית וללא ידע והתמחות ספיציים בניהול השקעות עלולים לייצר תשואות נמוכות ואף שליליות לאורך השנים.
לפי החוק הפדרלי בארה"ב, כל מעסיק שתחתיו יש לפחות 25 עובדים זכאי להקים לעצמו ולעובדיו קרן פנסיה 401(k) ולנהל אותה. חלק מהמעסיקים מעבירים את הניהול לידי חברה חיצונית וחלקם מנסים את כוחם בניהול ישיר של הכספים. המשמעות הישירה היא שהכסף שצברנו עלול להימצא בידיים לא מקצועיות ויתרה מכך – לעיתים הכסף מצוי בניגוד עיניינים מובנה ועלול היכנס לבעיה כפולה.
מאחר והמעסיק שולט באופי והרכב ההשקעה, חלק מהמעסיקים מעדיפים לראות את הכספים בתוכנית 401(k) מושקעים במניות העצמיות של העסק. כלומר, העסק בוחר להשקיע את כספי תוכניות העובדים במניות ו/או אג"ח עצמיים. מקרה והעסק נקלע להאטה עסקית (בעיות תזרים, בעיה במוצר, שינוי בשוק וכדומה) התוכנית חשופה לסיכון כפול: מחד, במקביל להאטה בעסק, התשואה בתוכנית יורדת מאחר וערך המניות/אג"ח יורד.
מאידך, שליטת המעסיק בתוכניות עלולה לייצר בעיה בבקשות שינוי מסלול או הוצאת הכסף (אם העסק נקלע לפשיטת רגל Chapter 11 או לבעיות תזרים) ובתוך כך מקבע את הכסף בתוכנית ואת הירידה בתשואה. מקרי עבר מלמדים אותנו כי מעסיקים – כולל מאוד גדולים – בתקופות של מצוקה עסקית, שלחו יד בכספי הפנסיה של העובדים (לדוגמא: תאגיד התקשורת של מקסוואל בשנות ה- 80, אנרון, סירס, GM, בואינג, קטרפילר ועוד) וזה עוד לפני המשבר הנוכחי של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב.
כתבות רלוונטיות מהעיתונות:
- כלכליסט: https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3881232,00.html
- דה מרקר: https://www.themarker.com/blogs/dorontsur/BLOG-1.6769476
להערכתנו, משבר בשוק הפנסיות הציבוריות בארה"ב עלול להקרין על שוק הפנסיונת הפרטיות. כלומר, הכסף "שוכב" בתוכנית 401(k) בעלת מסלולים מוגבלים, חשוף לשינויים ואינו מוגן באופן מלא מפני מהלכים בשוק ההון.
סוגיה שניה – ניהול כתובת דמה בארה"ב (Fake address)
ככלל, בתי ההשקעות בארה"ב לא אוהבים לנהל חשבונות של מי שאינם תושבי ארה"ב (Non residents). הנושא מתקשר לכל הוראות FATCA[1] וסוגיות הלבנת הון, חשבונות תומכי טרור וכדומה.
במצב בו הצבירה שלכם נתונה בתוכנית חסכון פנסיונית 401(k), בית ההשקעות מכיר את הכתובת האחרונה שלכם בארה"ב. במידה והדוחות השנתיים חוזרים לבית ההשקעות באופן קבוע (כן..האמריקאים עדיין שולחים חומר בדואר ולא רק במייל) ינסה בית ההשקעות לאתר אותכם. במידה ויבין כי בעל החשבון יצא את גבולות ארה"ב, הוא אינו אזרח ארה"ב ולא חושב לשוב ולחיות במדינה הוא יכריז על הכתובת הנתונה כ Fake address. במצב כזה, הוא זכאי, ועלול, להחליט על פדיון חד צדדי של התוכנית תוך תשלומי המס שהזכרנו לעיל והעברת התשלום לחשבון הבנק האחרון הידוע לו.
אנחנו משוכנעים כי רוב הישראלים אינם רוצים להיקלע למצב בו צריך להסביר למה ניתנה על ידם Fake address גם אם הכתובת הזו היא כתובת של חברים טובים או משפחה.
אז מה עושים על מנת להגביר את הבטחון ולהפחית את הסיכון?
עבור הסוגייה הראשונה – ניהול ושליטה:
האסטרטגיה המרכזית בשמירה על הכסף הוא להעביר אותו מהשליטה של המעסיק – לשליטה האישית שלנו. הרעיון הוא "להתקרב" לכסף, לשלוט בו, לנהל אותו ולהעלות את רמת הקרבה שלנו אליו.
הטקטיקה הנכונה להעביר את הכסף מתוכנית 401(k) לתוכנית IRA .
תוכנית IRA היא ראשי תיבות המתארים את אופי התוכנית : Individual Retirement Account.
מדובר בתוכנית שהיא קופת גמל אמריקאית בניהול אישי ופרטי 100% של הלקוח. בשונה מתוכנית 401(k) הנוכחית שהמעסיק אחראי ומנהל אותה – במעבר לתוכנית IRA אתם לוקחים שליטה על הכסף:
- IRA – הכסף רשום על שמינו ולא על שם המעסיק
- IRA – הכסף מושקע במסלולים שאנחנו בוחרים יחד עם היועץ הפיננסי שלנו ולא נתונים לבחירת המעסיק
- IRA – תוכנית שיודעת, בתום תקופה, לשלם קצבאות ישירות לחשבון הבנק שלנו בישראל
- IRA – דמי הניהול שקופים וברורים
- IRA – היכרות ישירה עם היועץ הפיננסי האישי לטובת שאלות, ברורים, התייעצות וכדומה
עבור סוגיה שניה – ניהול כתובת דמה בארה"ב (Fake address):
במקרה של ניהול כתובת דמה הפתרון פשוט – דואגים לעבוד מול בית השקעות שיודע ומאשר כי הכתובת הרישמית של הלקוח היא בישראל.
" CrossBorder ניהול סיכונים חוצי גבולות" פועלים בתחום ייעוץ וניהול תוכניות 401(k) עבור ישראלים שחזרו מרילוקיישן בארה"ב.
לחברה משרדים בישראל ובארה"ב ופועלת באמצעות יועצי השקעות בעלי רישיון אמריקאי לייעוץ וניהול תיקי השקעות (דוברי עברית !), יועצי מס ישראלים ומנהלי סיכון בעלי רישיון פנסיוני בישראל. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה מול בית ההשקעות https://www.pershing.com
[1] Foreign Accounts Tax Compliance Act
