עולם התעסוקה הגלובלי עבר שינוי תפיסתי מואץ בתקופת הקורונה, והכתיב לנו תקופות הסגר כפוי, ששינו את הרגלי העבודה שלנו.
העתקת מקום העבודה מהמשרד לבית תוך ניהול פגישות עבודה באמצעות הזום, דרשה התארגנות של סביבת המגורים והתנהלות המשפחה לאילוצים החדשים.
עובדים רבים מצאו את עצמם מנותקים מאינטראקציות חברתיות שעות רבות, שפעמים רבות גרמה למועקה. כתוצאה מ"כאב" זה רבים שאלו את עצמם "איך אפשר לנצח את הבדידות" ולהמשיך להתפתח מקצועית, תוך יצירת קשרים עסקיים?
הידיעה שאפשר לנתק את התלות במקום הפיזי, כדי לבצע עבודה באמצעות המחשב במקצועות מסוימים, יצרה נוודות דיגיטלית. זהו מונח יחסית חדש בעולם המודרני המתאר אורח חיים של עבודה תוך כדי תנועה, ללא תלות במקום גיאוגרפי אחד. זה אורח חיים שנולד משילוב של שני אלמנטים מרכזיים – החיבור הזמין והמהיר לאינטרנט והגלובליזציה העולמית.
כל העובדים הדיגיטליים מועסקים. חלקם ממשיכים לעבוד מול חברות בארץ המוצא, או שחברו לחברות בינלאומיות והם מצליחים לשלב חופש ועבודה ביחד ומצליחים לחסוך כסף ע"י הורדת ההוצאות השוטפות כתוצאה מיעדים שבהם יוקר המחיה נמוך אל מול שכר גבוה שהם מקבלים. העובדים נדרשים לניהול זמן, סדר עדיפויות ומשמעת עצמית גבוהה. המקצועות שיכלו להיכנס לקהילה זו הם מתחום הייעוץ, התקשורת, IT , שיווק בגוגל וניהול קמפיינים במדיות השונות, שירותי כתיבה ועוד .
חוסר השייכות למדינה מסוימת ומעבר ממדינה למדינה תוך פרקי זמן קצרים יחסית (עד 12 חודשים) ושהייה במדינות שונות כתיירים או מכוח היתרי הגירה מיוחדים לנוודים, שונה ממצבם של נוודים דיגיטליים ממצבם של יחידים הגרים רק במדינה אחת ברמת סיווגם כתושבי מס.
במקרה כזה השאלה המרכזית היא האם הנווד הדיגיטלי עשוי להיחשב כתושב חוץ בכלל ואיך בודקים את התושבות שלו לצורכי מס בישראל?
שאלה זו קריטית לאור העובדה שככל והנווד אינו נחשב כתושב מס בישראל לא יתחייב במס בגין הכנסותיו אשר הופקו מחו"ל לפי סעיף 2 לפקודה. מנגד, ככל שהנווד יסווג כתושב מס בישראל יתחייב הוא במס בישראל בגין כלל הכנסותיו מכל מקום בעולם והוא עשוי להיות זכאי לניכוי הוצאות מסוימות כנגד הכנסותיו מחו"ל.
