הדעה הרווחת היא שאכן ישנה בריחת מוחות מישראל החוצה. חלק מדברים על כך בנימה ביקורתית ובחלקו האחר של המתרס, מסכימים עם המהלך של היוצאים. השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל נתונים לסיכום שנת 2016 בנושא, והם מאד מעניינים.
המסקנה העיקרית שנובעת מחשיפת הנתונים של הלמ"ס היא שבשנת 2016, 5.6% ממקבלי תארים אקדמיים מישראל שהו בחו"ל לפחות שלוש שנים. מדובר על קצת יותר מ-30 אלף ישראלים. רובם מגיעים מתחומי המדעים המדויקים וההנדסה וליתר דיוק, 24.1% מהם בעלי תואר שלישי במתמטיקה ו-19.3% בעלי תואר שלישי במדעי המחשב. החריגים במשוואה הזו הם המוסיקאים בעלי תואר שני, שמהווים 21.1% מהישראלים ששהו בחו"ל לפחות שלוש שנים.
עוד נתונים מעניינים שעולים מהדוח:
- אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר, שקיבלו את התואר הראשון שלהם מאוניברסיטאות, היה גבוה משמעותית מזה של מקבלי תואר ראשון ממכללות אקדמיות, ממכללות אקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטה הפתוחה.
- אחוז הגברים השוהים בחו"ל (6.7%) שלוש שנים גבוה יותר מאחוז הנשים (4.8%).
- אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יחסית בקרב ילידי חו"ל, במיוחד בקרב ילידי ברית המועצות לשעבר, אורוגואיי וארגנטינה, שקיבלו תואר שלישי בארץ, ויליד ארה"ב וקנדה שקיבלו תואר שני ברפואה בארץ.
- המאזן בין היוצאים החדשים לחו"ל (מ-2011 ואילך) לבין השבים שלילי אך יציב.
אוניברסיטה VS מכללה
האחוז הגבוה ביותר של מקבלי תואר ראשון ושני ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר נמצא בקרב מקבלי תואר במוזיקה. בקרב מקבלי התואר הראשון נמצא אחוז גבוה גם בלימודי השפות אנגלית וצרפתית ובלימודי יחסים בינ"ל. בקרב מקבלי תואר שני ושלישי נמצא אחוז גבוה במקצועות מדעי המחשב, ביולוגיה, פיזיקה וכימיה, וכן ביחסים בינ"ל והנדסת חשמל וגנטיקה.
כאמור, מקבלי תואר ראשון מאוניברסיטאות בארץ מהווים אחוז גבוה יותר משמעותית מזה של מקבלי תארים מהמכללות השונות (7.4%). בקרב האוניברסיטאות הללו נרשם אחוז גבוה של בוגרים ממכון ויצמן למדע (20.1%) ואחוז נמוך של בוגרי אוניברסיטת בר אילן (3.2%). בקרב המכללות, מנצחות האקדמיה למוסיקה ומחול (15%) ובצלאל (9.5%).
מגדר, גם ברילוקיישן
בשנת 2016 אחוז הגברים שקיבלו תואר בישראל בשנים 2009-2010 ושהו בחו"ל שלוש שנים ומעלה, היה גבוה פי 1.4 מאחוז הנשים. בתואר השלישי במדעים מדויקים נרשם הפער הגדול ביותר בין גברים לנשים.
